החלטה בתיק רע"פ 11788/04

            לאחר הליך ארוך ומייגע שהתקיים בבית משפט השלום בתל-אביב, הורשע המבקש בשורה של עבירות - ניסיון לקבל דבר במרמה (שתי עבירות), שיבוש מהלכי משפט (שתי עבירות), זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, בידוי ראיות ושבועת שקר. בעקבות ההרשעה גזר בית המשפט למבקש 30 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשים בפועל והיתרה על-תנאי, קנס בסך 10,000 ש"ח, וכן הופעל מאסר על-תנאי בן 12 חודשים, במצטבר.

המבקש, אשר התקשה להשלים עם הרשעתו, הביא את השגותיו בפני בית המשפט המחוזי, אולם ערעורו נדחה. בית המשפט קבע כי ההרשעה מושתתת על ממצאים שבעובדה אשר נקבעו לאור התרשמותו של בית משפט השלום ממהימנות הראיות שהובאו בפניו, וכידוע הלכה פסוקה היא כי בממצאים מתחום זה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב. אכן, להלכה זו נקבעו חריגים, אולם גם לאחר שהכרעת הדין נבחנה בקפידה על ידי בית משפט קמא, לא נמצא כי עניינו של המבקש נמנה על אותם חריגים.

אינני סבור כי בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי נפלה שגיאה, ועובדה זו לבדה מצדיקה את דחיית הבקשה. יתרה מכך, ערעור בגלגול נוסף אינו הליך שבשגרה, והוא מיועד רק לאותם מקרים בהם מתחייבת בחינה נוספת של שאלות משפטיות עקרוניות, בעלות השלכה כללית, החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים המתדיינים. לא כזה הוא המקרה שבפני, מאחר והשגותיו של המבקש היו ונותרו עובדתיות בלבד, והן נוגעות לעניינו-שלו ולא אחר זולתו.

מסקנתי היא אפוא, כי המבקש לא הצליח להצביע על עילה כלשהי למתן רשות לערער, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: